האתר שלך לקברי הצדיקים הפזורים בתפוצות

הנסיעה ההיסטורית לשטפנשט ברומניה

‍‍כד כסלו תשעא

שער בית העלמין ביאסי

שער בית העלמין ביאסי

הנסיעה ההיסטורית לשטפנשט ברומניה

בהילולת האדמו”ר הראשון רבי מנחם נחום בן רבי ישראל מרוז’ין זי”ע, יד כסלו תשע”א

דוד קורן: כ’ כסליו תשע”א

אם עד עתה הכרנו את העליה ההמונית להילולת הצדיק משטפנשט הטמון בנחלת יצחק גבעתים עתה ארגנו מוסדות שטפנשט בראשות ראש המוסדות הרב אברהם יעקב סלמון עליה המונית וראשונית להילולת האדמו”ר הראשון משטפנשט הטמון בעיר יאס שברומניה.

בטיסה מיוחדת עם חניית בינים בוינה היטלטלו למעלה ממאה איש בציפיה לפקוד את קברו של הרבי הראשון משטפנשט שאמר על עצמו “אצלי אפשר לפעול ישועות בניקל”, אולם, ערפל שהשתלט על המרחב האוירי של יאס אילץ את המטוס לנחות בעיר באקאו הרחוקה כשעתיים מיאס, גם נחיתה זו היא נס בפני עצמו לוחש לנו קברניט הטיסה, שכן מעולם לא נחתה בבאקאו טיסה בינלאומית כשלנו, המגיעה מוינה האוסטרית.


לבאקאו יש קשר מיוחד ליום זה, שכן י”ד כסליו הוא גם יום פטירת רבה הנודע של באקאו, הוא הרב”ז שפרן זצ”ל, גאונה ופארה של יהדות רומניה, שכיהן לפני כן כעשרים שנה כרב העיר שטפנשט. וכמה ממשתתפי המסע מנכדי הגאון מנצלים הזדמנות זו לפקוד את קברו בבית העלמין היהודי המקומי.

אנו ממהרים ליאס להספיק להגיע באור יום להילולא של האדמו”ר הראשון משטפנשט, וממש דקות אחדות לפני השקיעה הגענו לציון המצוינת, התפילות וההתרגשות שהיו באהל הצדיק מי שהיה בנו הרבי של קדוש ישראל מרוז’ין ומפיצה הראשי של תורת החסידות ברומניה, שלראשונה מאז השואה חודשה העליה ההמונית לקברו, אינה בת תיאור ולכן נתנו לוידאו את רשות הדיבור.

לפני שאנחנו מסיימים את ביקורינו ביאס, אנו פוקדים את קבר האחים הענק, העשוי בצורת רכבות ובו טמונים כשתים עשר אלף מנרצחי הפוגרום האכזרי ביאס הי”ד, אחד המשתתפים במסעינו היה ילד בעת שהפוגרום נערך, והוא כמעט היה על הרכבות הללו, כעת הוא אומר קדיש לזכר בני משפחתו ונרצחי הרכבות. בבית קברות עתיק וחשוב זה בו טמונים גאוני ורבני ואדמור”י יאס הרבנים זצ”ל.

על בימת ההספדים במרכז בית העלמין מקדם את פנינו מר אליעזר פינקלשטיין המקדם את פנינו בהתרגשות ובמילים חמות, הוא מתאר לנו את מצב היהדות המיתדלדל כיום ביאס, ומביע כמיהה לעלות ל”ארץ” בסגול ובמילעיל, הלוא היא ארץ חמדה ישראל. מר פינקלשטין ממונה גם על המקוה המקומי ביאס והוא אף מחממם את המים במיוחד לקבוצתינו.

סערת הרגשות לא פוסקת כי אנו ממשיכים את מסענו לשטפנשט מרחק כ90 ק”מ מיאס, וכעבור שעתיים נגלים לפנינו אורותיה של העירה שטפנשט, בית העלמין הממוקם בפאתי העירה מקשה על האוטובוס להגיע קרוב לפתח בית העלמין, ואנו עולים על סוס ועגלה המובילה אותנו עד לפתח בית העלמין, מלווים בספר התורה המיוחד והמהודר שהבאנו מארץ ישראל אנו מתהלכים ברחובותיה של שטפנשט ששוב נשמע קול התורה והתפילה והחסידים בין רחובותיה השוממים כיום, מפליא הדבר שאהל הצדיק משטפנשט עוד קיים בשלמותו, והוא מטופח ומשומר להפליא, בתוכו אנו עורכים תפילת ערבית, ושירי הודיה לקב”ה שזיכה אותנו לפקוד מקומות קדושים אלו, מבחוץ לבית העלמין אנו מגלים כי אהל נוסף “נעלם” מבית העלמין, אהל קבורת הרה”ק ר’ שלום תאומים אחיינו של הפרי מגדים, תלמידם של הרבי ר’ ברוכ’ל ממעז’בוז וה’דגל מחנה אפרים’, ומי שכיהן כרבה של שטפנשט וחיבר בה את  ספריו הנודעים “אור תורה”.

נסיעה נוספת של 240 ק”מ האורכת 4 שעות מובילה אותנו במעבה הלילה על עירו של הבעל שם טוב היא פיאטרא ניאמץ,


למרות השעה המאוחרת ארבע לפנות בוקר, וקוצר הזמן אנו מתארגנים לסעודת הילולא בבשר ודגים וכל מטעמים, כשהתוכנית לקום לתפילת שחרית בבית מדרשו העתיק של הבעל שם טוב בעיר פיאטרא ניאמץ בשעה 7 בבוקר. מראה בית הכנסת העתיק והעשוי מעץ מחזיר אותנו אל תקופות ההוד של החסידות בראשית שנותיה, כשהבעל שם טוב התבודד בין הרי הצ’כלאו שלמרגלות הרי הקרפטים שליד העיר פיאטרא ניאמץ, בסיום התפילה בה אנו קוראים בספר תורה מהודר שהבאנו מארץ ישראל, אנו מספיקים לבקר בבית הכנסת המפואר הצמוד לבית כנסת הבעל שם טוב הנקרא “לייפציגר שוהל” עצום מימדים גדול ומהודר ביופיו. הרב אברהם יעקב סלמון שהוא נכדו של רבה האחרון של עיר זו הגאון הצדיק רבי שמואל טוביאס זצ”ל, ועתה הביא שלט מצבת הנצחה לרבה האחרון וגם לעשרת הרבנים שכיהנו לפניו ברבנות פה בעיר זו. בשירה וריקודים לכבוד ספר התורה שהגיעה  מישראל אנו עוזבים את פיאטרא ניאמץ, ובית מדרשו של הבעל שם טוב ואת רומניה כולה, מתוך תחושה עילאית באוירת ניחוח ימי העבר של דברי ימי החסידות בראשית שנות התהוותה והתבססותה ברחבי רומניה הישנה.

בדרך החתם סופר

מפיאטרא יש לנו דרך של 180 ק”מ ואנו חוזרים ליאס להמשך המסע בוינה האוסטרית, שעת טיסה ולאחריה אוטובוס וינאי מגלגל אותנו לכיון קברו של החתם סופר ובנו הכתב סופר הטמונים בפרשבורג הסלובאקית, מקום קברו של החתם סופר הנמצא מתחת למסילת הברזל, הוסב בין היתר לאתר מטופח ושמור היטב ולמוזיאון לתולדות יהדות הונגריה כולה, ואף שאינם בני ברית פוקדים את אתר הקבר, מפתחות הקבר נמצאים בידי הקהילה היהודית בפרשבורג המונה בין 2 ל3 יהודים אורטודוקסים בלבד, (הרב מאירס שליח חבד, ומרדכי אנגל שריד האחרון למשפחה מפורסמת כאן בפרשבורג) לאחר תשלום הכופר המקובל נפתחים לפנינו שערי קברו של החתם סופר, ואת ההתרגשות והתפילה המיוחדת הנאמרת שם בהשתפכות הלב, כל אחד מהקוראים והצופים יכול רק לדמיין ולתאר.

וינה – קבר הדג, והתגלית ב’פערדע טויער’

בוינה נמצאים עוד שלושה בתי עלמין, האחד בחצר בית האבות שעל חורבות בית העלמין נבנה בית האבות, שם טמונים ר’ שמשון ורטהיימר רבה של וינה, רבי שעפטיל בן השל”ה  הקדוש, ומקום קבורת הדג שאמר שמע ישראל ובעצת רבה של וינה נטמן בבית העלמין.


ב”ערשטע טויער” השער הראשון, טמונים ה’פחד יצחק’ מבויאן, רבי נחום בער מסדיגורה ורבי לוי יצחק מאוז’ירענא נכדיו הבכירים של הסבא קדישא מרוז’ין, בבית העלמין הנוסף הוא ה”פערדע טויער” השער הרביעי, טמונים רבי ישראל מטשורטקוב שהילולתו חלה בדיוק בשבוע זה, אדמו”ר מקאפיטשניץ ועוד אדמורי”ם ורבניות לרוב, לקראת סיום המסע נכונה לקבוצה הפתעה כשברגע האחרון התגלה קברו של הרה”ק האדמו”ר מאיצקאן שטפנשט שהיה חתנו של רבי ישראל מטשורטקוב ואחיינו של הצדיק משטפנשט שאותו הועיד להיות ממלא מקומו אלא שלא זכו והוא נסתלק חודש לפניו כ”א סיון תרצ”ג. הקבר שכבר מט ליפול והאותיות כמעט ולא קריאים סומן מחדש ונוקה בידי חברה מקומית שהושכרה במיוחד לשם כך, ובקרוב תשופץ המצבה ותבנה מחדש על ידי ‘מוסדות שטפנשט’.

לקראת המסע המיוחד הזה יצא לאור ספר מיוחד ‘בשבילי הישועות’ ובו תיאורים מפורטים סיפורים ותמונות הסטוריות על כל נקודות וציוני דרך המסע.

סחוטים ועייפים מעומס המסע הן הפיזי ובעיקר הרוחני, חזרנו לבתינו, אולם מרוצים עד מאוד על כי זכינו לפסוע בשבילי ההיסטוריה החסידית האותנטית של רומניה הקדומה זאת שלפי 150 שנה ויותר.





מונחי חיפוש נכנסים:

  • בוקרשט שטפנשט מרחק

תגובה אחת אל “הנסיעה ההיסטורית לשטפנשט ברומניה”

  1. אני ילידת “שטפנשטי” ידוע לי שנכתב ספר אודות העירה ואבי ברמן יוסף מוזכר בספר וגם תמונות שלו מופיעות בספר. אודה לכם אם תעזרו לי לקבל את הספר. תודה מראש. קראתי בשקיקה את המאמרים תודה וחג שמח לבני עירי ולכל עם ישראל.אם יש כלה שיכירו את משפחתי אשמח ליצור קשר.עליתי לארץ עם משפחתי ב 1950 באוניה “טרנסילבניה”

השאירו תגובה

שדות המסומנים בכוכבית (*) חובה.