‍‍יג אייר תשע

דרמה בסמבור: ביום מסתתרים, בלילה משפצים…

הדרמה בסאמבור

מזה שבוע מחפשים אנשי העירייה והמשטרה בסמבור שבאוקראינה את אנשי אגודת אהלי צדיקים המקימים מצבה על ציונו של ה”אלטשטאטער רב”, לאחר שבית הקברות חולל. ביום הם מחפשים – ובלילה העבודות נמשכות…

הסיפור החל לפני מספר שנים, כאשר ביקשה אהלי צדיקים להקים אנדרטה על קברי אחים להרוגי השואה האיומה הי”ד בעיר סמבור, אלא שאנשי העיר, שטענו כי במקום קבורים גם ערלים, הציבו על קברי האחים שלט הנצחה על גבי צלב. מאמצים שנעשו בקול רעש גדול על מנת להסיר את הצלבים, עלו בתוהו, וגרמו לעירייה להתעקש, בטיעון המקורי: “אסור להסיר צלבים, מסיבות דתיות!”, עקשנות שבמשך הזמן הפכה לפרינציפ ממש.

כמה שנים חלפו, ובתחילת השנה החלה האגודה לשקם את ציונו של ה”אלט-שטאטער רב”, הלא היא סמבור העתיקה, הגאון רבי חיים יצחק ירוחם זצוק”ל, על יסודות האוהל שעמד על ציונו וציוני בני משפחתו לפני השואה.

אלא שזמן קצר מאוד חלף, וידי זדים ארורים פגעו בבית הקברות וחיללוהו בצורה איומה. תלמים נחפרו בו ועצמות מקברים התגוללו בבית הקברות כדומן על פני השדה, רח”ל.

בנסיון למנוע את החילול, החלה שוב האגודה בשיקום המצבות, ביציקת משטח בטון ובגידור השטח.

אלא שכאן נתקלה האגודה ברשויות, שבעקבות הסיפור הפותח התנגדו בכל תוקף לשיקום. מדי יום הגיעו שוטרים, מלווים בפקידי עירייה, לנסות לעצור את הבניה – ואת הבונים.

מחוסר ברירה, החלו פעילי האגודה לעבוד בלילות. וכך, בימים ממתינים שוטרים ופקידים לפעילי האגודה לעצרם, ובלילות נמשכת הבניה במלוא הקצב. וכך, במשך שישה לילות, נמשכה העבודה עד לסיום יציקת הבטון, הקמת הגדר והקמת המצבות.

בלילה האחרון, כאשר הגיעו פעילי האגודה, יחד עם הפועלים, המתינה להם המשטרה במקום, סירבה לאפשר להם להמשיך בעבודה, והם נאלצו לעזוב את המקום על מנת שלא להיעצר…

עדיין נותר להציב מצבות שיש על המצבות, ולשם כך – ולשם אישור הבניה בכללה, ומניעת פגיעה עתידית בבית הקברות, נמשכים מאמצים קדחתניים מול הרשויות, כמו גם בנסיון, שעדיין נמשך, להסיר את החרפה מעל קברי האחים להרוגי השואה האיומה, הי”ד.

* * *

הגאון רבי חיים יצחק ירוחם נולד בי”א חשון תרכ”ה לאביו הגה”צ רבי שרגא זאב ירוחם בעיר מעליץ שבגליציה. כבר בהיותו צעיר לימים התגלתה שקידתו וגאונותו, עד כי בגיל עשר כבר גלה למקום תורה, ללמוד בבית מדרשו של הגאון רבי נפתלי צבי סג”ל גולדברג, ראב”ד טארנא, שם כונה “העילוי ממעליץ”.

בהגיעו לפרקו, נשא רבי חיים יצחק את ביתו של רבה של לימנוב, הגאון רבי נתן הלוי גולדברג, שהתברכה מפי מרן ה’דברי חיים’ שתזכה לבעל גדול בתורה.

מיד לאחר נישואיו התמנה לרב בטימבארג ולסגן אב”ד לימנוב ושנים ספורות לאחר מכן הושיבו חותנו על כסאו ברבנות לימנוב.

בשנת תרס”ז עלה הגאון על כסא רבנות “אלטשטאדט”, כפי שכונתה סמבור העתיקה, (המכונה בפי היהודים “סמבור ישן”), בה כיהן ברבנות עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז נמלט לגראץ, שם היה ביתו בית ועד לכל נשבר ונדכא, ובית מדרשו למקום התכנסות לפליטי המלחמה.

בשנת תרע”ז גלה רבי חיים יצחק לוינה, בה היה “לנקודה התיכונה בחיי הלומדים, והיה המשיב בה”א הידיעה”, כפי שכותב בנו. לאחר גמר המלחמה היה נוסע מדי פעם לעירו, אלטשטאט, על מנת לקומם את הקהילה היהודית בה, אולם לא הסכים לחזור לכהן בה כרב, משום שדעתו היתה נוחה שאינו משועבד לשום רבנות, “ואינו זקוק למלאכה היכולה להיעשות על ידי אחרים”.

כך, שהה רבינו בוינה עד סמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה, אולם בכל משך שהותו שם נמשך ליבו לחזור לפולין, משום סכנות החינוך בוינה, או לעלות לארצנו הקדושה, בה היה קשור בכל נימי נפשו.

סמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה עקר רבינו לקראקא, ומדי פעם היה נוסע לאלטשטאט, בה הושיב את בנו יקירו על כס הרבנות, וביום פרוץ המלחמה יצא בדרכו לאלטשאט, ובה נלכד כאשר כבשו הנאצים את העיר.

ביום י”ט תשרי תש”ג, נפטר רבי חיים יצחק ירוחם בגטו סמבור. בהלווייתו השתתפו גאוני גליציה שהתגוררו בגטו, והוא נטמן בבית הקברות “החדש” בסמבור.

לפרטים נוספים:

אברמי שיינברגר

דובר אהלי צדיקים

972-54-5703323