ז תשרי תשף
מיקומו המדויק של חלקת הקבר התגלה לפני שנים ע”י הרב ישראל מאיר גבאי יו”ר אגודת ‘אהלי צדיקים’ * מלאכת השיפוץ שנמשכה חודשים רבים עומדת להסתיים לקראת יומא דהילולא רבה – כ”ד תשרי הבעל”ט
חיים לייפר | צדיקים.נט | ז׳ תשרי תש״פ
זכתה העיירה פולנאה להתפרסם בקדושה של מעלה בסוד ישרים ועדה, הודות למגוריו ולמקום מנוחתו של אחד מגדולי תלמידי הבעש”ט הק’ – הרה”ק רבי יעקב יוסף מפולנאה זי”ע מחבר הספר הק’ ‘תולדות יעקב יוסף’ ספר החסידות הראשון.
פולנאה היא עיירה שבתקופת זוהרה שקקה חיים יהודיים תוססים וקהילה יהודית לתפארת התנהלה בעיר בהנהגתו של הרה”ק ה’תולדות יעקב יוסף’ זי”ע, מראשוני מפיצי תורת החסידות בכל העולם כולו על ידי ספריו הקדושים, המפורסם בהוד קדושתו ובשגב רוממותו בקהל חסידים.
הרה”ק ה’תולדות יעקב יוסף’ זי”ע התקרב לחסידות ולרבו הבעש”ט הק’ על ידי ידידו בחייו ובמותו, הרה”ק רבי יהודה אריה לייב זי”ע המוכיח מפולנאה, ודבק בו בכל לב ונפש. לאחר הסתלקות הבעש”ט הק’, פרסם רבי יעקב יוסף את ספרו הק’ ‘תולדות יעקב יוסף’, בו הביא את תורת רבו הבעש”ט הק’ והאדיר את שמו ברחבי הסביבה, כאשר באותו עת החלו המתנגדים לערוך מלחמת חרמה נגד החסידות בכלל ונגד ספריו בפרט.
בין הסיפורים הידועים מובא, כי הגה”ק רבי יחזקאל לנדא זי”ע בעל ‘נודע ביהודה’ ורבה של פראג, יצא חוצץ נגד הספר הק’ ‘תולדות יעקב יוסף’, עד שהצדיק בא בחלום לתלמידו הרה”ק רבי יעקב שמשון משפיטובקא זי”ע וביקשו שיסע לפראג לתבוע עלבונו מידי רב העיר.
רבי יעקב שמשון התחפש לעני ובא לבית מדרשו של ה’נודע ביהודה’ בשעה שלמד שיעורו עם תלמידיו, רבי יעקב שמשון החל להתקיף את ה’נודע ביהודה’ בקושיות עד שניצחו בוויכוח. אז התוודע אליו רבי יעקב שמשון וגילה לו כי הוא רק הצעיר שבתלמידי רבי יעקב יוסף מפולנאה. מאז שינה ה’נודע ביהודה’ את טעמו ופסק מלהחרים את החסידים.
למחרת יו”ט שמחת תורה, כ”ד תשרי תקמ”ב, נפטר הרה”ק ה’תולדות יעקב יוסף’ זי”ע ונשמתו הטהורה עלתה בסערה השמימה.
קברו נחצב ליד רעו הרה”ק רבי יהודה אריה לייב זי”ע המוכיח מפולנאה, ומסורת מספרת כי שנים רבות קודם לכן הרגיש המוכיח בגודל קדושתו כי במקום זה יש קדושה מיוחדת, ולאחר בירור נודע לו שחייט מתושבי פולנאה בא לומר תהלים במקום מאחר ורכש לעצמו חלקת קבורה זו בחייו. על פי המסורת ביקש המוכיח מפולנאה להיקבר במקום זה ואכן בהסתלקותו בחודש טבת תק”ל, נטמן במקום.
גם הרה”ק ה’תולדות יעקב יוסף’ זי”ע הרגיש בקדושתו של המקום והביע רצון קדשו לקנות לו חלקת קבר באותו מקום, אך כשנודע לו כי חלקה זו כבר נמכרה לאותו יהודי, הפציר בו ה’תולדות יעקב יוסף’ כי יוותר על חלקו עבורו ורק לאחר שהבטיח לו כי מקום מנוחתו יהיה בסמוך לו, הסכים הלה לכך. לאחר שהסתלק ה’תולדות יעקב יוסף’ עברו שנים ויהודי זה נפטר לבית עולמו, כשיצאו לחפור קבר ליד קברם של ה’תולדות יעקב יוסף’ ורעו המוכיח מפולנאה – כהבטחתו ליהודי זה – לא היה מקום, אך לפתע מצאו ריווח בין הקברים וקברוהו שם.
ציון קדשו של הרה”ק ה’תולדות יעקב יוסף’ זי”ע בפולנאה, מגדולי ומראשוני תלמידיו של הבעש”ט הק’, משך אליו מזה דורות יהודים מקרוב ומרחוק. ברבות השנים עבר בית העלמין תהפוכות רבות. הזמן שחלף לא הטיב עמו והעובדה שהעיירה התרוקנה מיהודיה במהלך מלחמת העולם השניה והתקופה הקומוניסטית שאחריה, הביאה לכך שבית העלמין חולל ומצבותיו נעקרו. לא כן קברו של ה’תולדות יעקב יוסף’. מיקומו נשמר וכשחזרו יהודים לפקוד את קברי האבות שבאוקראינה – שוקם הציון והמצבה הוקמה מחדש לכבודו של צדיק.
לכאורה הכל טוב ויפה, אך מישהו אחד היה בכל זאת מוטרד מהקורה בבית העלמין בפולנאה. היה זה מיודענו יו”ר אגודת ‘אהלי צדיקים’ הרב ישראל מאיר גבאי, שלא היה מרוצה עדיין. כמי שבקי היטב בתולדות ימי אבות החסידות וגדולי העולם שקדמו להם, הכיר היטב את המעשה החסידי שלפיו ביקשו הן ה’תולדות יעקב יוסף’ והן רבי יהודה אריה לייב המוכיח להיקבר בסמוך לקברו של חייט פשוט. על פי המעשה נקברו אכן שני הצדיקים לצדו של החייט ואהל הוקם על ציוני קודשם. העובדה שה’תולדות’ אינו טמון ליד ‘המוכיח’ לא עלתה אפוא בקנה אחד עם הסיפור החסידי.
במשך תקופה ארוכה מצא את עצמו הרב גבאי כשהוא הופך כל אבן סביב קברו של ‘המוכיח’. העבודה נעשתה במיומנות, במקצוענות ובזהירות, ובסופו של דבר היא עשתה פירות. “לאחר עבודה מאמצת זכיתי בס”ד לחשוף את מצבתו המקורית של ה’תולדות’ הק'”, משחזר הרב גבאי את הסיפור שהתרחש לפני קרוב לשני עשורים.
“הקבר לא עמד במקום שהוחזק עד כה כקברו של ה’תולדות’, אלא במקום אחר – צמוד לקברו של ‘המוכיח’, כאשר קבר החייט ביניהם. מסביב התגלו שרידי האהל שהיה קיים בעבר”.
הכל באופן תואם ומדויק לאותו סיפור שמבחינתו של הרב גבאי לא היה סתם סיפור, אלא סעיף מפורש בשולחן ערוך, כפי שהוא מתייחס בכובד ראש לכל סיפור מקורי ומסורת חסידית. הגילוי עורר בשעתו סערה בעולם החסידי, אך לגביו של בעל המעשה עצמו לא היה בכך כל חידוש. בשבילו, ברור שסיפור המובא בספרי החסידות, כמו כל מקור קדום הנוגע לקברי צדיקים, מהווה יסוד מוצק שאין עליו עוררין.
ההמשך היה מובן מאליו. מעל הקברים ששוחזרו הקים הרב ישראל מאיר גבאי אהל מפואר, בנוי לתלפיות. האוהל היה מואר ומוסק, כפי שכל בית החיים זכה לטיפולו המסור בשנים האחרונות. גם קבריהם של גדולי עולם נוספים התגלו מסביב – כמו קברו של הרה”ק רבי דוד פירקיס זי”ע מגדולי תלמידי הבעש”ט הק’ – ומאז הוא מהווה מוקד משיכה לכל הבאים לקברי האבות באוקראינה.
חלפו שנים והאוהל הקטנטן שהוקם בשלהי שנות ה-תש”ס, היה צר מהכיל קבוצות גדולות של מתפללים שהגיעו למקום קדוש זה לשפוך שיח ותחנונים, כאשר בנוסף לצפיפות הרבה נוצר צורך דחוף לשפץ את האוהל מחדש בעקבות נזקים שונים שפגעו בו בחורף ובקיץ.
בתקופה האחרונה הביעו נדיבי עם דגולים החפצים בעילום שמם, את רצונם הטוב לשפץ מחדש את האוהל על ציון קדשו של הרה”ק ה’תולדות יעקב יוסף’ זי”ע, כאשר אגודת ‘אהלי צדיקים’ עם העומד בראשה הרב ישראל מאיר גבאי נרתמו למלאכת הקודש בזריזות אופיינית, עם הקמת אוהל חדש רחב ידיים שיקלוט עשרות מתפללים, שיפוץ כללי של המצבות וצביעתן מחדש בכלילת יופי וחידוש פני מתחם בית החיים כולו.
יצוין כי הרחבת האוהל נעשתה בליווי רבנים חשובים שהביעו חוות דעתם ההלכתית להקים רצפה כפולה בתחתית האוהל המורחב על פני הסביבה, כדי למנוע בעיות של דריכה על גבי קברים שייתכן ונמצאים מתחת לפני האדמה בסביבות האוהל. בנוסף לכך, הורמו מתחת לפני האדמה כמה מצבות של גדולים וצדיקים שהיו טמונים סמוך לאוהל, ועתה במהלך השיפוצים התגלו לראשונה, גם הם שופצו ונצבעו מחדש בכבוד הראוי להם.
מטעם אגודת ‘אהלי צדיקים’ נמסר כי בימים אלו נשלמת הישורת האחרונה של סיום המלאכה, בתקווה רבה כי לקראת יומא דהילולא רבה, כ”ד תשרי הבעל”ט, יזכו ההמונים הבאים להשתטח על ציון המצוינת בפולנאה, להתפלל באוהל החדש שיעמוד על תילו בע”ה ברוב פאר והדר, כראוי וכיאה למנוחת צדיקי וקדושי עליון אלו, זי”ע.
להדפיס פורמט PDF
