ואלה תולדות ר’ ישכר דב מבעלז

וזרח השמש

נולד בשנת תרי”ד, לאביו ר’ יהושע

בטרם אצרך בבטן ידעתיך, מקרא זה ניתן להמליץ עליו, שנים רבות לפני שנולד, חזה בעל אוהב ישראל זי”ע ברוח קדשו כי עתיד הוא להיולד ולהאיר פני תבל בקדושתו, הי’ זה כאשר שבת זקינו הגה”ק השר שלום מבעלזא זי”ע אצלו, ומנהגו הי’ לכבד את הצדיקים ששבתו במחיצתו בברכת המזון, ואילו הם חזרו וכיבדו אותו, וכן נהג גם השר שלום, אך הרה”ק מאפטא מיאן לברך, באמרו לו שרצונו שהוא יברך, לאחר מכן שאלו בנו הרה”ק ר’ יצחק מאיר מזינקוב זי”ע מה ראה לשנות ממנהגו, ולמה חזר וכיבד את הרה”ק מבעלזא בבהמ”ז, ענה הרה”ק מאפטא שני תשובות בדבר ראשית מכל הנוכחים לא הי’ מי שהבין את דברי תורתי אלא הוא בלבד, ושנית עתידים בניך להשתדך עם בניו, ומשידוך זה יוולד בן שיאיר את העולם, לימים נשא הרה”ק מהר”י מבעלזא את בתו של הרה”צ ר’ שמואל אשכנזי זצ”ל חתנו של הרה”ק מזינקוב, ולהם נולד בן ה”ה הרה”ק מהרי”ד.

זקינו השר שלום חיבבו מאוד, פ”א הושיבו על ברכיו הק’ ולחש לו באזנו דברים רבים כשנשאל לאחר מכן ע”י אביו מה לחש לו, ענה שאינו זוכר כשגדל חזר אביו ושאלו שוב על כך, ושוב ענה שאינו זוכר, כך חזר הדבר בתקופות שונות, רק בשעה שנסתלק אביו הרה”ק מהר”י לאחר שישב על כס הרבנות בעת הקבורה נזכר בדברי זקינו, וזה הי’ הדרכה וחיזוק על התמנותו לרבנותו.

האיש מקדש

כשהגיע לפרקו נהיה לחתן של הרה”צ ר’ ישעי’ משולם זושא זצ”ל בנו של הרה”ק ר’ אהרן מטשערנאביל זי”ע, ונשאר שם בטשערנאביל לאחר חתונתו אצל זקינו שקירבו במיוחד והשתעשע בו, ושקד והתייגע בתורה משך רוב שעות היממה,

עד לבואו היו מפנים כל השאלות של החצר בטשערנאביל להגה”ק ר’ מרדכי דוב זי”ע מהארנאסטייפל לאחר נישואיו הודיע כי מהיום והלאה אינם צריכים לפנות אליו אלא יכולים לשאול בכל השאלות המתעוררות למהרי”ד.

קנה לו שלימות בכל הש”ס בבלי ירושלמי רמב”ם טור ב”י ב”ח היו שגורים על פיו ממש, ועלה ונתעלה ונודע בישראל כגאון עולם,

אמר עליו הגאון האדיר רבי יצחק שמעלקיס בעל הבית יצחק זי”ע שסברותיו הן כסברות הרשב”א, וגם נכתבה בספרו בית יצחק תשובה בהלכה, והרבה מספרי השו”ת של גדולי הדור המפורסמים מפלפלים בחידושיו, וניסו ליישר קושיותיו, כהגאון ר’ שמואל ענגיל זצ”ל רבה של ראדימישלא הגאון ר’ מאיר אראק זצ”ל רבה של טורנא, הגאון ר’ מאיר שפירא זצ”ל רבה של לובלין ועוד, וגם העלה בכתב הרבה מחידושיו, ובעוה”ר נאבדו בתקופת השואה.

ויהי בעלותו על כס האדמורו”ת

ביום כ”ג שבט תרנ”ד עלה בסערה השמימה אביו הק’ רבי יהושע זי”ע והחסידים נתנו עיניהם בהרה”ק המהרי”ד אבל הוא סגר עצמו ולא רצה לקבל על עצמו בשו”א את עול ההנהגה, אבל זקני החסידים וביניהם גדולי הרבנים חסידי בעלזא הפצירו בו, או אז הסכים לקבל עליו את עול ההנהגה. תיכף כשקיבל את ההנהגה לידו התחיל להנהיג את עדת צאן מרעיתו ביתר שאת, ואלפי חסידים ואנשי מעשה נהרו אליו מכל פינות תבל, ונודע בכל רחבי תבל כפועל ישועות, ואף הוא בעצמו העיד כמה פעמים על גדלותו בקריאת הקוויטל וכדומה, ומסופר בספר שיח זקנים בזה”ל שמעתי מהרה”ח ר’ יחזקאל אייזדערפער נ”י, ששמע מהרה”ח ר’ הערצקי יאקאבאוויטש ע”ה שפעם אחת בערב ראש השנה אצל הרה”ק מהרי”ד מבעלז כשהי’ מאד מאוחר ודחפו החסידים להתברך ממנו, אמר הרה”ק בהמות וואס שטופט עטץ ענק? ווען איך ליין א קוויטעל פארלויפט מיר די בלוט אין מוח. אף גם בעניני רוחניות השפיע על בני קהילתו מלוא חפניים וגדולי הדור אמרו עליו, שלמי שנתן לו שלום און ער האט נאך צוגעזאגט, וואס טוט איר, האט ער אים אויסגעוואשן די נשמה כמו שמהרהרים בתשובה ביום כיפור.

כצאת השמש

לפני שנסתלק הרה”ק מההרב ר’ ישכר דב מבעלזא, יצא יחזקאל (בן הרה”ח ר’ יצחק פוילידשער) לרחוב וצעק בקולות שהרה”ק הוא מסוכן וכמעט גוסס, על כן יאספו כל החסידים, וכן עשו החסידים כל אחד בא להגרויסע שטוב, הדוחק הי’ גדול מפני שבאו הרבה אנשים לבעלזא והגאון מטארניפאל והרה”ק ר’ פייויש יאבראבער בתוכם שמעו שהרה”ק אינו מרגיש טוב ופסק מלדבר ר”ל ביום רביעי, ונעשה צעקה בהגרויסע שטוב כל אחד צעק רבונו של עולם העלף, רבונו של עולם שלח רפואה שלימה כו’, ובתוך הצעקות עלה הרה”צ ר’ מאיר מקאזלאוו על הספסל ואמר בקול רם שהיות שהמצב של הרה”ק הוא מסוכן ע”כ יתן כל אחד ימים להרה”ק, התחילו האנשים לצעוק, זה צעק שנותן שבוע וזה צעק שנותן חודש וכן כל אחד ואחד, אחר שעבר זמן מסוים התפללו מנחה, הרה”ח ר’ איטשעלי נאווירער התפלל לפני העמוד, ובחזרת הש”ץ התפלל השמונה עשרה בבכי, וכשהגיע לרפאינו לא הי’ יכול להמשיך בתפלתו ופרץ בבכי וכל האנשים אחריו פרצו בבכי, דער גאנצער עולם האט געוויינט, אחר שגמרו להתפלל הלך כל אחד לביתו ואח”כ בשעה תשע וחצי שמעו שהרה”ק נסתלק, ונאספו גדולי החסידים בהחדר שהמתינו ליכנס להרה”ק, ובתוכם הגאון מטארניפאל ור’ פייוויש הנ”ל, ושוחחו בגדלות של הרה”ק ואמר אחד מגדולי החסידים שכל אחד נתברך ונתעלה מברכתו ומהשפעתו של הרה”ק, הבעל מלאכה והסוחר, התלמיד חכם והאיש פשוט, פנה ר’ פייוויש להגאון מטארניפאל ואמר לו, כמדומה לי שגם כבודו הרגיש שנתעלה בתורתו ע”י ברכת הרה”ק, ענה לו הגאון שאמת כן הוא.

וסיפר הגה”צ ר’ אלעזר בריזל [זצ”ל] ששמע ההספד שנשא הרה”ק ר’ יוסף חיים זאנענפעלד זצ”ל על הרה”ק מהרי”ד מבעלז, התחיל בבכי ואמר הוא הי’ שר התורה רמז לזה שנסתלק בכ”ב חשון ובהתורה יש כ”ב אותיות, וגם שנסתלק שלושים יום אחר שמחת תורה. (שיח זקנים)

מנוחתו טמון בעיירה בעלז שבאוקריינה

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן