האתר שלך לקברי הצדיקים הפזורים בתפוצות

ר’ סענדער מקאמארנא – מח”ס זכרון קדושים

הגה”ק רבינו אלכסנדר סענדר מקאמרנא ב”ר יצחק אייזיק זיע”א

מח”ס ‘זכרון דברים’. כ”א אב תקע”ח

תולדותיו

רבינו נולד בשנת תק”ל לאביו הרה”ק רבי יצחק איזיק בן הרה”ק רבי צבי זצ”ל מכפר סאפרין, ונקרא שמו בישראל אלכסנדר סענדר ע”ש אבי זקינו הרה”ק רבי אלכסנדר סענדר מסטעבניק זצ”ל תלמיד חבר של הרה”ק בעל המגיד משנה על משנת חסידים בן הרה”ק רבי צבי חתן הגה”ק בעל התוספת יו”ט זצ”ל, רבינו היה בנו השלישי מחמשה האחים הקדושים הנקראים בשם  ב.מ.ס.ל.ה, ה”ה: הרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשוב והרה”ק רבי משה מסאמבור והרה”ק רבי ליפא מסאמבור הרה”ק רבי בעריש מזידיטשוב. בוצין בוצין מקטפיה ידיע גודל עיונו ובקיאותו והתמדתו בתורה, ובגיל שבע היה כבר שגור על פיו תלת בבי קמא מציעא ובתרא עם כל השיטות עד השלחן ערוך ומפרשיו, והיה כבר קם בחצות לילה לקונן על השכינתא בגלותא עוד בקטנותו. רבינו היה חתנו של הרה”ק רבי יעקב משה חתן רבינו הרה”ק רבי יעקב קאפיל מליקווע זצ”ל.

רבותיו

רבינו הסתופף בצל רבותינו הקדושים מאורי החסידות, והיה מתלמידי הרה”ק רבי זאב מז’אבריז זצ”ל בנו של הרה”ק המגיד מזלוטשוב זי”ע, ואח”כ הסתופף בצל רבו המובהק ש”ב הרה”ק החוזה מלובלין זי”ע, והיה מגדולי ומובחרי תלמידיו, ומסופר שלאחר פטירת רבינו החוזה מלובלין הסכימו תלמידי רבינו החוזה מלובלין זי”ע להתאסף יחד כדי לבחור להם איש על העדה אשר ימשיך את שלשלת הקודש של מרן אור שבעת הימים הבעש”ט זי”ע, ורבינו שהיה אז חולה ולא היה באפשרותו לצאת מביתו החליטו לכבודו של רבינו שיבואו כל תלמידי החוזה להתאסף בעירו קאמרנא ובבית מדרשו של רבינו, כמו”כ היה נוסע אל גאוני הדור כהגאון רבי יצחק חריף זצ”ל אב”ד סאמבור.

רבנותו

רבינו היה רב ואב”ד דעיר זידיטשויב, ולאחמ”כ היה רב ואב”ד בעיר זורבאנו, ולאחמ”כ נתקבל לכהן פאר ורב ואב”ד בעיר ואם בישראל בעיר הקודש קאמרנא, אשר על כסאו ישבו רבותינו הקדושים שלשלת הקודש מעתיקי השמועה עד ימינו עתה, ולאורם ניסע ונלך עד ביאת ינון, בכל מקום שרבינו קבע איתן מושבו הקים ישיבה עמו והרביץ תורה לאלפים לעדרי הצאן, ומכל הגלילות שלחו אליו ספיקותיהם בהלכה, וכמו”כ בכל מקום שרבינו כיהן ברבנות לא חת מפני איש, וכידוע שהעביר השוחטים אשר לא סרו למרותו ולהנהגותיו שקבע בכל עיר ועיר.

גדולת וקדושת רבינו

כתב בנו הגה”ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא במגילת סתרים וז”ל: אבי הגאון הקדוש רבי אלכסנדר נשמתו עדן, היה נשמתו משורש הרמב”ם ז”ל, וגם היה קרוב לשורש הרא”ה והרשב”א, והיה צדיק וחסיד וקדוש. ולבו היה אש שורף לתורה ועבודה במסירות נפש. ונפטר בייחוד של מסירת נפש של רבי עקיבא מעשרה הרוגי מלכות. ועמוד אש נראה על קברו, ערב שבת אחר חצות עד לב השמים. ובשעה שגופו היה מונח על המטה אמר לו הצדיק הרב מאוהל (בעל ‘ישמח משה’) שיתפלל על איזה גזירה לבטלה. ונזדעזע שני פעמים כמו בחיים, שכך היה דרכו באימה ופחד, והיה תלמיד מרן אלקי רבינו יעקב יצחק מלובלין זי”ע.

רבינו החוזה מלובלין אמר עליו שהוא מן ל”ו הצדיקים, וכה כותב בנו רבינו המהרי”א בהמשך להקדמתו הנ”ל וז”ל: והיה מלא חסידות וענוה יתירה שפל בעיניו ונבזה ויראה ואהבה בתפילה בוער כאש, וכל מדות טובות היה בו, מימי לא ראיתי אצלו שום כעס והיה שפל וסבלן ליסבול חירופין ושותק בלב טהור.

וכה כותב נכדו רבינו המהרא”צ מקאמרנא זי”ע בספרו בן ביתי על תהילים וז”ל: שאמר אדמו”ר דודי רבינו צבי מזודיטשוב לאאמו”ר זלה”ה, אחי רבי אלכסנדר שהוא אביך כשהוא עושה איזה מצוה אפילו רגלים שלו מרגישין חיות רוחני מהמצוה.

חיבורו ‘זכרון דברים’ ב’ חלקים

רבינו כתב חיבור גדול מאוד, וכנראה מתוך מה שהשאיר אחריו עשה חיבור על הרמב”ם ועל דרשות דקראי ועל מסכת אבות, ותשובות ששלח לרבים השואלים דבר ה’ זו הלכה, וכלשון בנו בהקדמתו וז”ל: וחיבור זה היה חיבור נורא וגדול. אמנם לא זכינו לאורו הגדול והמלא, כמ”ש בנו בהקדמתו שאביו נתן לו תכריך הכתבים לפני הסתלקותו, וציוה לו שיקרא הספר בשם ‘זכרון דברים’ ותמה רבינו על שביקש לקראו בשם זה, ואח”כ כאשר היה הכתבי קודש אצל חתן רבינו רבי אשר זצ”ל, ושם נאבד ונגנב רוב הכתבים, אז הבין למה קראו בשם ‘זכרון דברים’ שהוא זכרון מאלפי הכתבים שהשאיר מרן רבינו וחבל על דאבדין. וממה שנשאר ממנו רואים את גודל בקיאותו הנפלא בש”ס וראשונים ובפוסקים שהוא מלא בעמקות ובסברות ישרות עד הלכה למעשה, וכלשון בנו בנתיב מצותיך וז”ל: ומימיו לא השים פניו ועיונו, על איזהו דקדוקי עניות, ולא השים עיונו לחדש פשטים ופלפולים, אלא לשבוע נפש מסולת דאורייתא, הלכה נקיה וברורה, ומרוב בקיאותו ממילא נתחדש לו ענינים נפלאים ונוראים, בשיטות  עמוקות הפלא ופלא. וע”ע מה שכתב בנו בהקדמתו את דרך לימודו מובא לשונו במדור ‘מעשה אבות’ ע”ש, וכוחו הגדול בדרשות דקראי, וכמו”כ הביא הרבה אמרות טהרות ששמע מפה קדשו מרבו מוהרי”י מלובלין זי”ע, ועוד הביא את מנהג ההקפות בשמ”ע שמע מרבו וז”ל: מה שגילה לי מורי הקדוש מוהרי”י מלובלין וצוה לי לאמור בשמ”ע וכו’ ע”ש. וכן כמה דרשות שדרש בשבת שובה ועוד לבני קהל עדתו בהיותו רב ואב”ד בקהילות הקדשות ה”ה: זידיטשוב זורבאנו ובמיוחד בקאמרנא. ובחלק ב’ מספרו עוד נשאר כמה מתשובות שהשיב לגדולי המורים בדורו כגון בעל ה’ישועות יעקב’ ועוד. והרבה מגדולי האדמורי”ם ורבנים הביאו בספריהם הקדושים. את דברי רבינו ה”ה: ה’ישמח משה’, וה’ייטב לב’, ותלמידו המובהק ה’דעת קדושים’, ו’עטרת זקנים’.

הסתלקותו

כי”ב שנה לפני הסתלקותו ורבינו עוד לא זכה להיפקד בבן זכר, נכנס רבינו לפני ולפנים אל רבו המובהק החוזה מלובלין זי”ע, לבקש ממנו שיפקד בבן זכר, והבטיח לו רבינו שעתיד ליולד לו בן זכר שיאיר את העולם, אבל לא יזכה להיות עמו ביחד בהאי עלמא, ולפני שיגיע לעול תורה ומצוות צריך שהוא יסתלק מהעולם, רבינו קיבל דברי רבו, וברכתו של החוזה נתקיימה, ונולד לרבינו בנו יחידו מחמד עינו רבינו קודש הקדשים הארי החי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מקאמרנא זיע”א,
כשמלאו לבנו י”ב שנה ידע רבינו שהוא העת שאמר לו רבו הקדוש שצריך להיפרד מעלמא הדין, וגילו לו מן השמים שמקום מנוחתו הוא בעיר אוהעל שבאונגארין, לכן נסע לשבות לשבת קודש פרשת עקב בקרב קהל חסידיו בעיר אוהעל שבאונגארין, ונפרד מבנו מחמד עינו בבכיות נוראות, וציוה וגילה לו דברים נוראים איך שיתנהג אחר שיסתלק מעלמא הדין. ובעת רעוא דרעוין בעוד שערך את שלחנו הטהור לקהל חסידיו ואנשי מעשה, אמר את התורה האחרונה המובא לעיל ע”פ מה ה’ אלקיך שאל מעמך וכו’, וזה היה שעה אחת קודם פטירתו, ובמוצאי שבת קודש אור לכ”א אב שנת ‘רב שלום’ תקע”ח נסתלק רבינו לגנזי מרומים בעיר אוהעל. ונטמן לקול בוכים בעיר אוהעל, והספידו רב העיר הרה”ק רבי משה טייטלבוים זצ”ל בעל הישמח משה, ובשעת הספידו ביקש ממנו כמה בקשות ונזדעזע גופו הקדוש של רבינו כמו בחיים חיותו ממש, והיה לפלא גדול. ואחיו הרה”ק המהרצ”ה מזידיטשוב אמר עליו שנפטר ביחוד של עשרה הרוגי מלכות. ואהל גדול הקימו על קברו, וזה

נוסח המצבה:

פה טמון איש צדיק ות”ח מופלג אב בית דין הישראלי ה”ה הרב הגדול המפורסם מורינו הרב רבי אלכסנדר סענדיר בן רבי יצחק זצ”ל מק”ק קאמרנא נשמתו לג”ע עלה כ”א אב תקע”ח לפ”ק ת.נ.צ.ב.ה.

ולאחר הסתלקות הישמח משה ציוה בצוואתו שיקברוהו באהל אחד עם ידידו רבינו זי”ע. השאיר אחריו שתי בנות: אחת אשת מוהר”ר ברוך עפשטיין זצ”ל, ואחת אשת מוהר”ר אשר סאפרין זצ”ל, ובן אחד ה”ה רבינו הקדוש איש האלהים רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מקאמרנא זיע”א, וממנו נמשך השושילתא קדישא דדהבא עד היום.





מונחי חיפוש נכנסים:

  • קברי צדיקים קאמרנא
  • ציון הקמרנא
  • קאמרנא

השאירו תגובה

שדות המסומנים בכוכבית (*) חובה.